איך בוחרים גריל גז איכותי ולא אוכלים אותה?

מקס - לוחם בדרכים וחולם על כבשים

קניית גריל גז היא כמעט כמו קניית יחידת נופש - הסיכוי שתהייו מרוצים קטן. לשם כך, מקס, איש הכבשים (בעיקר צלעות), הכין לכם את קובץ הכללים הזה כדי לשמור עליכם מהחובבנות שיש בשוק. גריל גז לכאורה הדרך היעילה הקצרה המדוייקת והנקייה לצלות את הבשר. זה נכון, אבל גבירותיי ורבותי, רק אם בחרתם את המנגל המתאים.

אם בחרתם במנגל הלא נכון, מר יהיה בשרכם... הוא יצא בגוון אפור-שחור, חרוך מבחוץ נא ומפרפר מבפנים, לא טעים גם לא בריא. השומן יצטבר בתחתית, והגריל יהיה מטונף תמיד למרות מאמצכם הבלתי נלאים לנקותו. אתם תנשמו כמויות של עשן, שתמיד הולך לכיוון אחד- הפרצוף הצרוב של הגרילריסט, ללא שום התחשבות בכיוון הרוח...  

אז על מה צריך להקפיד כשקונים גריל גז:

1) עוצמה - אין סיכוי שבעולם שתצליחו לעשות סטייק טוב בפחות מ 15 BTU לסמ"ר - איך עושים חשבון - הBTUחלקי אורך המשטח חלקי רוחב המשטח צריך להיות גדול מ15. דוגמא מספרית למתקשים -  מנגל של  54000 במשטח של  65 על  44 ס"מ נותן מעל 18 BTU לסמ"ר .

2) אש כחולה עדינה ולא להבות צהובות כתומות של ל"ג בעומר – להבה צהובה כתומה מעידה על שריפה לא מושלמת, כלומר חלק מגז הבישול לא נשרף, הוא רק התחמם יצר את הצבע הצהוב כתום, ובהמשך דרכו ידבק לבשר ויתבל אותו בניגוד גמור לרצונכם. התוצאה פיח אפרפר על הבשר. לעומת זאת האש כחולה נוצרת בתהליך השריפה עצמו, ואם האש הכחולה נמצאת למטה לבדה, השריפה מושלמת.

3) לאש אסור לרקד ישירות מתחת לבשר – חובה שיהיה בידוד יעיל מהבשר בעזרת ראדיאנטים (כיסוי ברזל מעל האש שמפיץ את החום) או אבני מנגל.  אש קרובה מדי לבשר או מגע ישיר בין הבשר לבינה זה מתכון לפורענות... בכל פעם שהבשר העסיסי שלכם יזיע על האש, היא תגמול לו בלטיפה חמה שתשאיר עליו סימני חריכה מפוחמים. כלל ידוע לכל מנגליסט בינוני -  אסור לצלות על אש גלויה.

4) מגירה לאיסוף השומנים – אחרת תיווצר לכם שלולית שחורה וצמיגית בתחתית הגריל שתישרף קצת בכל פעם שתמנגלו. המגירה צריכה לכסות את כל שטח הצלייה, כדי לא לייצר "גבעות" שומן קרוש מתחת לרשת הצלייה. מומלץ לשים במגירה חול ים על נייר כסף, כך שמדי פעם ניתן לסלק בקלות את כל הג'יפה.

5) רשת הצלייה – חשוב שתיהיה מסיבית, רשת מסיבית מעבירה את החום לבשר ומקצרת את תהליך הצלייה.

6) שטח הצלייה –  בשטח של 68 על 38 ס"מ תוכלו לצלות מספיק בשר למשפחה ממוצעת בנגלה אחת.

7) פיזור הלהבות והראדיאנטים – חשוב שהלהבות והראדיאנטים תיהיינה מפוזרות באופן אחיד מתחת למנגל, כדי שהצלייה תיהיה אחידה.

8) ארובה – לכאורה פריט למקצוענים בלבד. אבל רק בצהרי קיץ חם, כשהעשן נכנס לעינכם לא משנה איפה תעמדו, תבינו את החשיבות. הפריט הזה נראה פשוט אולי אפילו מטופש במבט ראשון, סתם צינור חלול, אבל זאת ממש המצאה גאונית. העשן החם שנכנס לארובה, עולה מהר יותר מהאויר סביבו. לא רק שהארובה מבודדת את הגרילריסט מהעשן ומשגרת אותו לרקיע, היא גם שואבת את האויר מסביב למנגל פנימה לתוכה. למה היא שואבת את האויר מסביב למנגל? פשוט מאוד, האויר שמנותב דרך הארובה יוצר ואקום. בסופו של דבר בלי מנוע ובלי מדחף יש לכם שואב עשן שפותר לחלוטין את הבעיה. לא חייבים לקנות מנגל שכולל ארובה (בדר"כ מייקר מאוד את המנגל). ניתן להתקין ארובת מסעדות פשוטה מעל המקום הקבוע שלכם (זה מה שאני עשיתי).

9) החומר ממנו עשוי המנגל – נירוסטה ממלאת את התפקיד בצורה טובה.

עוד עצה – תארגנו לגרילריסט צל, שימשייה פשוטה תעשה את העבודה (משום מה הגרילריסט הוא הכי מקופח בכל הסיפור הזה - אוכל עשן בזמן שכולם חוגגים. וכשהוא סוף סוף בא לאכול, כל הסלטים השווים נגמרו, והאורחים מנומנמים כשמערכת העיכול גוזלת את שארית כוחותיהם. מדי פעם בא סועד שסובל מיסורי מצפון לבדוק בשלומו, אבל משב העשן הראשון מגרש אותו עם נתח עסיסי בידו. לפחות הרילריסט לא ישרף בשמש...).  

 ועצה אחרונה – אל תתרשמו ממחיר הגריל, זה לא אומר הרבה על איכות הצלייה, לעיתים קרובות זה נובע מכמות הנירוסטה, המגש בצד, המגירות, הלהבה הצדדית לקפה, גודל מוגזם שאין בו צורך, ושם שנשמע טוב. תבדקו את הדברים הבסיסיים ותראו מה באמת המנגל שווה.